9 שאלות עם דני פדרמן

מראיינת: קרין לאופר דיין – קרינה

הוא החבר הכי טוב שלי (ולא רק בגלל שאנחנו משפחה)
הוא מאמין גדול באהבה וניסים ונפלאות.
השיחות איתו תמיד מעיפות לי את הראש וגורמות לי לזוז.
הוא מכביסט בנשמה, מאז ומתמיד וגם כשהיינו ילדים הוא לא עזב את הכדור לעולם.

מי זה דני פדרמן? בכמה משפטים
אני מאמין שקשה להגדיר אותי בכמה משפטים. אני בן אדם סקרן, החיים הם בית ספר ואני לומד ומתפתח כל הזמן.
אני מאמין גדול שאנשים מצליחים הם אנשים סתגלניים שיודעים להתאים את עצמם לרוח הזמן
ולכן אני משתדל להיות רב גוני.

אני בוחר את העסקים והתחומים שבהם אני מעורב עם הרבה רגש ולעיתים מאוד רחוקות אמצא את עצמי מעורב במשהו שאני לא מרגיש שיש בו ערך מוסף.
הדבר שאני הכי מזוהה איתו הוא כמובן מכבי תל אביב, הרבה בגלל שזה מה שמוציא ממני הכי הרבה רגש ותשוקה.
גדלתי בסביבה תחרותית ואני בן אדם הישגי ותחרותי מאוד, כשאני מסמן לעצמי מטרה, אני בלתי ניתן לעצירה.
אני כמובן מאוד משפחתי וזוגי, הילדים שלי זה החיים שלי ונאמנות זה ערך עליון עבורי.

מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך?
בגיל 5 אחי הגדול עדי ואני שיחקנו ורדפנו אחד אחרי השני. תוך כדי טרקתי את הדלת והאצבע שלו כמעט ונקטעה.
לקחו אותו לבה"ח ותפרו לו את האצבע. כל כך נבהלתי שנכנסתי מתחת למיטה ולא יצאתי עד שההורים שלי חזרו מבה"ח.
הרגשתי כל כך אשם שזה הרג אותי. עד היום כשעדי רוצה לעשות לי מצפון הוא מצביע על האצבע שלו…

מה ההשראה הכי גדולה שלך?
הכי מעורר בי השראה לראות אנשים שהצליחו בתנאים בלתי אפשריים. יש לי כמה אנשים שמאוד קרובים לליבי שבאו מלמטה והצליחו בגדול ובעיקר יש לי בת זוג כזו שבחלק גדול מחייה נאלצה להתמודד עם תפיסות עולם ומציאות הפוכה מזו שהיא הגיעה אליה.
זה תמיד מזכיר לי איך החיים כל כך נזילים וברגע אחד הכל יכול להשתנות, בייחוד לכאלה שפועלים מתוך אמונה ותשוקה לעשייה שלהם.

בימים ללא קורונה, שהמשחקים כרגיל ומכבי מפסידים וכל הרשת/טוקבקים קוטלים אותך או את ההנהלה איך זה מרגיש? ואיך מתמודדים עם זה?
לשמחתי בשנתיים האחרונות מכבי מציגה יכולות ותוצאות טובות כך שפחות נחשפים לביקורת ארסית אבל בהחלט בימים שיש פחות הצלחה זה משויך לבעלים של המועדון ופחות לשחקנים ואנשי המקצוע. זה לא נעים במיוחד אבל זה משהו שלומדים לחיות אתו, בייחוד בעידן הרשתות החברתיות שכל אחד עומד עם מגה פון בכיכר העיר ומביע את דעתו בלי פילטר.
למדתי לא להיות מושפע מזה יותר מדי ובעיקר לבחון את עצמי ואת המערכת איפה אפשר להשתפר, מה באמת בכוח שלנו לשנות ולהשפיע ומה לא בידיים שלנו.
הייתי שמח אם השיח בתקשורת הספורט היה יותר לגופו של עניין ופחות לגופו של אדם אבל זה משהו שאנחנו רואים שקיים בכל התחומים היום, מפוליטיקה דרך כלכלה וכמובן שזה לא פוסח על הספורט.
זה העולם שאנחנו חיים בו וצריך לקחת את זה בחשבון כשנכנסים למקומות בעלי פרופיל גבוה.

כמי שמבלה איתך לא מעט 🙂 אתה מאמין גדול בעולם הרוח עד כמה זה מנהל אותך ביום יום? ומה יש לך לומר לכל הספקנים שוודאי חושבים שהשתגעת
לספקנים אין לי הרבה מה לומר כי להגנתם אני בעצמי הייתי ראש הספקנים עד שלשמחתי ולמזלי הרב נחשפתי לעולמות האלה דרך בת הזוג שלי (מרטין דפני גל). בדיעבד אני מבין שיש משהו קצת מתנשא על העולם לחשוב שכל הקיום מתמצה במה שאנחנו מצליחים לחוש באמצעות חמשת החושים המוגבלים שלנו.
להיות רוחני בעיניי זה לבוא בגישה ענווה ליקום שאנחנו נמצאים בו ולהכיר בכך שיש כל כך הרבה שאנחנו לא ערים ומודעים לו.
היום אני מכיר בכך שיש לכל דבר סיבה ותוצאה. שלעולם אתה לא באמת מפסיד אלא רק לומד. זה לא שאין לי רגעי משבר ותחושות של כעס על העולם אבל ההסתכלות הרוחנית מאפשרת לעצור ולהביט על הדברים בפריזמה יותר רחבה – מה אני יכול לקחת מהסיטואציה, איך אני יכול לצמוח ממנה ואיך אני יכול לעשות את עצמי והסביבה שלי ליותר טובה.

מתי בכית בפעם האחרונה ולמה?
כמעט בכל פעם שאני נזכר באחותי שלי ז״ל אני בוכה, בייחוד שאני רואה תמונה או סרטון שלה.
הייתה תקופה ארוכה מאוד אחרי שהיא נפטרה שממש לא יכולתי להגיד את השם שלה מבלי לבכות.
באופן כללי, מקרים של הורים שמאבדים ילדים זה משהו שתמיד הופך לי את הבטן וגורם לי לבכות.

פעם ראשונה שמתראיין בחור בבלוג של קרינה ועוד בחור חתיך ומסוקס אז חייבת לשאול אותך, מהי המחווה הכי רומנטית שעשו עבורך?
קשה לי לסמן מחווה אחת כי ההוויה של הזוגיות שלי רומנטית.
אם זה בסיר שמרטין מעמידה כי היא מזהה שאני רעב או בגד שהיא תקנה לי בלי לשאול אותי כי תשים לב שחסר לי בארון או אפילו הקפה של הבוקר שהיא תעשה לי בלי לשאול אם אני רוצה.
כל מחווה שלה שמזהה רצון או צורך שלי לפני שהספקתי להיות מודע לו בעצמי, זה רומנטי בעיניי.

אם לא היית במכבי תל אביב במה היית עוסק?
אני נמצא המון בעולמות הטכנולוגיות, בעיקר של ספורט ובידור וכל מה שקשור לחדשנות זה עולם שאני מאוד נמשך אליו. לאחרונה אני בוחן גם טכנולוגיות שקשורות דווקא בעולם המזון והחקלאות , זה מרגש אותי ואני מתכוון בעתיד להיות יותר בתחום הזה.

קורונה – איך אתה מתמודד איתה ומה השיעור שלך ממנה?
אין לי ספק שכל מה שקורה בהקשר הקורונה מעיד על שינוי שהעולם חייב לקבל על עצמו. יש כאלה שמסתכלים על זה ברמה הרוחנית אבל אפילו ברמה המאוד שכלתנית, כלכלית ופיזית אין ספק בעיניי שצמצום שטחי הטבע והפלישה המתמשכת של האנושות לתוך עולם החי ובעיקר על חשבונו, מקרבת אלינו יותר ויותר מחלות ווירוסים.
אנחנו מכלים את כדור הארץ ועל כך אין וויכוח וצריך לקוות שמנהיגי העולם יפעלו כמה שיותר מהר לקידום טכנולוגיות שיאפשרו לנו לחיות בכדור הארץ מבלי להזיק לו. עד שזה יקרה נצטרך כל אחד מאיתנו לעשות את המעט שהוא יכול בקרבתו.

בלוגים נוספים שתאהבו:
9 שאלות עם גל דריבלט
חדר משלי // תמר קרוואן
צאי בחוץ // תמי בן-שחר